נכון לכתיבת שורות אלה, ארסנל ניצבת במקום הראשון עם 27 נקודות מ30 אפשריות, 9 ניצחונות אל מול הפסד בודד. נכון לכתיבת שורות אלה ארסנל נראית כמו המועמדת העיקרית לקרוא תיגר על המכונה המשומנת של פפ. אם עד לפני כמה מחזורים ההפסד ליונייטד גרם לכולם לתהות האם ארסנל באמת מסוגלת לרוץ עד הסוף העונה, שני הניצחונת על טוטנהאם וליברפול הוכיחו לכולם שהחבורה הצעירה של ארטטה כאן כדי לעשות משהו מיוחד העונה.
האווירה האופטימית התחיליה אצל התוחנים עוד בחמשת משחקי קדם העונה בהם ניצחו בכולם, כולל 4-0 מרשים על צ'לסי ו6-0 על סביליה. ארסנל צירפה בקיץ שלושה שחקנים משמעותיים לסגל בדמותם של- חלוץ נבחרת ברזיל גבריאל ז'סוס בן ה-25, אולכסנדר זינצ'נקו המגן השמאלי שהגיע יחד עם הברזילאי מסיטי ומשחק עבור נבחרת אוקראינה בשלל תפקידים. ואחרון חביב, פאביו ויירה המוכשר לעמדת הקישור ההתקפי. בינתיים זה נראה כי הם משתלבים מעולה באצטדיון האמרויות, ז'סוס מוביל את ההתקפה ואחראי על 8 שערים בליגה ( 5 שערים ו3 בישולים), פאביו ויירה כבש שער בכורה נגד ברנטפורד לפני הפגרה המאולצת בעקבות מות המלכה, וזינצ'נקו היה אחראי לשער הראשון לעונה כאשר בישל למרטינלי במחזור הפתיחה נגד פאלאס.
בכתבה הזו ננסה להבין מה הם גורמי ההצלחה העיקריים בשיטת המשחק ההרפתקנית של מיקל ארטטה העונה בפרמייר-ליג, לאחר קריאה אני מאמין שתהיה לכם את האופציה לנחש באופן יותר מושכל האם ארסנל מסוגלת לפחות לסיים בטופ 4 ואולי אפילו, להיכנס למאבק האליפות.
מערכים
שני המערכים העיקריים בהם השתמש העונה ארטטה בפרמייר-ליג הם 4-2-3-1 (55% מהזמן) או 4-1-4-1 (23% מהזמן). הסיבה להתמקדות בשני המערכים הללו היא שהקבוצה יכולה לעבור בצורה חלקה בין צורות התקפה שונות במהלך המשחק, מה שמאפשר לארטטה ליישם את תורת "משחק מיקום" (positional play) כשהכדור ברגלי קבוצתו. ללא הכדור זה מאפשר לו להתאים את עצמו ליריבות שמולו.
גישת "משחק מיקום"
ארסנל אוהבת לשלוט במשחק דרך החזקה בכדור. תלמידו של פפ, מיקל ארטטה אוהב מאוד את גישת "משחק המיקום" שמטרתה לשלוט בכמה שיותר חלקים מהמגרש ולנסות ליצור יתרונות מספריים בכל איזור במגרש. שחקני ההתקפה של ארסנל יחליפו מקומות ביניהם וינועו מאיזור לאיזור בשליש האחרון. התנועות שלהם יושפעו מתנועות של חבריהם לקבוצה מאחור והכיוון אליו זז הכדור. המטרה- לשבש את המבנה ההגנתי של היריבה.
התמונה למטה מראה את מערך המיקום של ארסנל כשהם מחפשים לקדם את המשחק דרך כל שליש במגרש. אתם יכולים לשים לב איך לא יותר משלושה שחקנים מאיישים קו אופקי ולא יותר משני שחקנים בקו אנכי, מה שמבטיח שלכל שחקן שמקבל את הכדור יש מספר אופציות מסירה.
"משחק מיקום"הוא עקרון טקטי לקבוצות ששולטות במשחק דרך החזקה בכדור. הקונספט מאפשר לקבוצות הללו להיות פרוגרסיבית ולהפוך את השליטה בכדור לתכליתית יותר. העונה ארסנל מחזיקה ב57.2% מהזמן בכדור, מה שמציב אותה נכון לרגע זה במקום הרביעי במדד הזה ומוכיח שהם שומרים טוב על הכדור. ארסנל שומרת על הכדור יותר מהיריבות שלה וכתוצאה מכך, מבצעת פחות התקפות מעבר. לכן, כדי להעריך כמה "משחק המיקום של ארטטה עובד טוב, נסתכל בתמונה למטה על מדד האפקטיביות של התקפות עומדות, שם ארסנל ניצבת במקום הראשון עם 15%.
משחק בילד-אפ
אחד הגורמים המרכזיים להצלחה של ארסנל העונה עם הכדור הוא משחק הבילד-אפ המאוד מגוון ויצירתי שלה. העונה מציגה ארסנל הרבה יותר גמישות במשחק הבילדאפ שלה שנבנה בעזרת המון שינויי מקום שמטרם להפוך אותו ליותר אפקטיבי ופחות חד-גוני. בתמונה למטה ניתן לראות תבנית בילד-אפ יחסית מוכרת אצל קבוצות ששולטות בכדור בה שתי המגנים דוחפים גבוה ומהווים אפשרות ליצור עומס באגפים יחד עם הקשר והווינגר שבאותו אגף. החיסרון של משחק ילד-אפ כזה הוא שקבוצה שמאורגנת הגנתית בצורה איכותית וקומפקטית מסוגלת לעצור אותו בעזרת תנועה כיחידה מצד לצד.
העונה ארסנל הכניסה לשלב הבילד-אפ העונה תבנית נוספת. ממש כמו שניתן לראות בתמונה למטה, שני המגנים של ארסנל שהם אולכסנדר זינצ'נקו ובן וויט במקרה האופטימלי, יכנסו לעמדות מרכזיות לצידו של קשר ה-6 תומאס פארטיי. המבנה 2-3 שנוצר מאפש לארסנל יותר אפשרויות לבנות את המשחק דרך מרכז המגרש. ניתן לראות בתמונה איך מיקומם של שני המגנים מושך את כל שחקני מרכז מגרש של טוטנהאם לכיוונם וגורם לווינגרים להתכווץ פנימה. עוד דבר חשוב שניתן להבחין בו הוא המיקום של מרטינלי וסאקה צמוד לקו שמטרתו להצמיד את הווינגבקים לקו ההגנה ולאפשר להם מצבי אחד על אחד עם המון שטח.
מבנה התקפה
כאשר ארסנל מצליחה להגיע לשליש ההתקפי, ה2-3 בבילד אפ הופך ל3-5 בשליש האחרון. שני המגנים נשארים יחד עם קשר השש מאחורי קו חמש בהתקפה בשילוב השליישיה הקדמית ושני קשרי ה8 שמצטרפים אליהם. השלישייה בקישור מאפשרת לארסנל לשלוט בשטח במרכז המגרש וקו 5 בהתקפה יוצר יתרון נגד כמעט כל קו הגנה. לקחנו קגע אחד בדקה 15:20 בניצחון על טוטנהאם וחילקנו אותו לשלוש תמונות שמסבירות איך המבנה הזה תורם לארטטה גם בגישת "משחק המיקום" וגם במניעת התקפות מעבר נגדיות.
1. בתמונה הראשונה ניתן לראות כיצד ארסנל מציבה שחקן בכל אחד מהתעלות וחצאי השטחים בהגנת טוטנהאם.
2. בתמונה המרכזית ניתן לראות כיצד ארסנל שולטת בשטח במרכז המגרש בעזרת 5 שחקנים במידה ושחקן כלשהו עושה טעות ומאבד כדור.
3. בתמונה האחרונה ניתן לראות איך בו זמנית ארסנל שולטת גם בכל אחד מהאגפים בעזרת 3 שחקנים בכל אגף.
עד עכשיו ארטטה יכול להיות מרוצה מכמה ההתקפה שלו אפקטיבית מפתיחת העונה. ארסנל בועטת העונה 7 פעמים למסגרת בממוצע למשחק, מה שמציב אותה יחד עם סיטי וליברפול במקום הראשון במדד הזה. הם משיגים העונה 2.1 שערים צפויים למשחק וכובשים 2.6 שערים למשחק מה שמציב אותם במקום השני אחרי סיטי באספקט הזה. למרות שהם כובשים מעט יותר שערים מהשערים הצפויים שלהם למשחק, לא המזל הוא זה שמשחק תפקיד כיוון שבכל משחק ארסנל מגיעה להזדמנויות איכויות מול השער.
קשרי 8 חופשיים בהתקפה
אז כמו שאמרנו, ארסנל תוקפת במערך 2-3-5 כששני המגנים שלה נכנסים למרכז המגרש כדי לתמוך בקשר האחורי, ובכך משחררי את שתי הקשרים הנוספים במרכז להיות גורם יותר משפיע על ההתקפה- כחלק מקו 5 הקדמי של ההתקפה. השניים שמיועד להם התפקיד העונה במצבים אופטימלים הם גרניט שאקה ומרטין אודגורד, שני המנהיגים של ארטטה במגרש. כפי שניתן להסיק בתמונה למטה, בה מופיע מפתח ה'אזורים החמים' של שני שחקני מרכז השדה, מרטין אודגורד הוא זה שאחראי על התעלה הימנית וחצי השטח הימני של המגרש ושאקה עושה את אותו התפקיד בצד שמאל.
בתמונה למטה ניתן להבחין הלכה למעשה מה היא העמדה ומה התפקיד של שאקה ואודגורד במשחק הבילד-אפ. ניתן לראות כי ארסנל כאמור מסודרת במבנה התקפי של 2-3-5 בשליש המרכזי של המגרש כשהיא מחפשת את הדרך לקדם את הכדור לשליש ההתקפי. ניתן לראות כי ברגע זה אודגורד ושאקה תפסים את העמדות הראשיות שלהם, בקו אחד עם ז'סוס שמשלים קו 5 בהתקפה. המיקום של שאקה ואודגורד הוא לא רק חשוב בזכות זה שהם בין הקווים, אלה גם בעקבות השטח שמקיף אותם אליו הם יכולים לנוע. כפי שראינו במפט החום שתי השחקנים אוהבים מאוד לנוע אל התלעה הצדדית שבין המגן לבלם וליצור מצבי 2 על 1 יחד עם הווינגר שאיתם על הקו נגד מגן של היריבה. במקרה של התמונה למטה שחקני הקו של טוטנהאם לא יכולים לעזור למגן שלהם כיוון שהם נמשכים פנימה לשבש את משחק הבילד אפ של שלושת השחקנים של ארסנל במרכז השדה. קשרי האמצע לעומת זאת ימנעו מלצאת מהעמדה שלהם לאגף כדי לא ליצור חורים גדולים במרכז.
לחץ באיבוד כדור
מבנה ה2-3 מאחורה בהתקפה מעניק לחבורה של ארטטה המון יתרונות גם בהגנה לאחר איבוד כדור. זה בעצם מציב את ארסנל עם חמש שחקנים שמשתתפים בבילד-אפ ההתקפי ובו זמנית מוכנים להגן במקרה של איבוד כדור והתקפה מתרפצת של היריבה, כשהם מכוונים להוביל כל מתפרצת לאגפים כמה שיותר רחוק מהאזורים המסוכנים במרכז. באותה מידה שמשחק ההתקפה שלם בנוי על החזקה בכדור ויוזמה לאורך כמה שיותר רגעים מהמשחק, אחד העקרונות החשובים והראשונים במשחק ההגנה שלה הוא להחזיר את הכדור כמה שיותר מהר מהרגע שאיבדו אותו. במידה והלחץ הראשוני נכשל והכדור לא הוחזר באופו מיידי לקבוצה, ארסנל מסתדרת במהירות במבנה הלחץ שלה שבנוי על שמירה אישית ומשתנה בכל איזור במגרש.
האפקטיביות של משחק הלחץ של ארסנל עומדת העונה על 55% מה שמציב אותה במקום הרביעי במדד הזה. ועדיין, למרות כל מה שדיברנו עלליו בפסקה הקודמת, ארסנל מצליחה להחזיר את הכדור בחצי היריבה 11 פעמים במשחק בלבד מה שמציב אותה במקום התשיעי במדד הזה.
בלוקים הגנתיים
כאשר ארסנל לוחצת גבוהה בשליש המגרש הקדמי שלה, היא מעדיפה לעשות את זה במבנה 2-3-2-3 או 3-5-2 היברידי. הסיבה העיקרית לשימוש במערך הזה הוא כדי גרום למשחק הבילד-אפ של היריבה להיות משוחק באגף אחד. התמונה למטה מראה כי בוקאיו סאקה נכנס פנימה לקו אחד עם ז'סוס, מרטין אודגורד דוחף גבוהה ויוצר מאחוריהם קו לחץ שני יחד עם בן וויט ומרטינלי. בן וויט מושך פנימה וגבוהה מהצד הרחוק ומאפשר לבוקאיו סאקה להיכנס פנימה. במידה ובן וויט לא יעשה את זה ארסנל תהיה חשופה לשינוי כיוון בהתקפה מה שיהפוך את הבלוק הגבוהה הזה למאוד חדיר.
במידה והבלוק הגבוהה של ארסנל נשבר, היא תשנה את המבנה ההגנתי לבלוק מאורגן וקומפקטי של 4-4-2 גם בשליש המרכזי וגם בשליש הראשון של ההגנה. המטרה גם פה היא להכריח את היריבות לשחק הצידה. הם לא שומרים על בלוק פסיבי אלא לוחצים בצורה מאוד אינטנסיבית ואגריסיבית במטרה לחזיר את הכדור לרגליהם.
לסיכום
משהו טוב קורה בארסנל העונה. בין אם זה התחושה שהם יכולים לנצח כל יריבה אחרי ניצחונות מרשימים על ליברפול וטוטנהאם. בין אם זה שיתוף הפעולה בין הצוות המקצועי ברשותו של מאמן צעיר כמו מיקל ארטטה וצוות גיוס שחקנים נפלא שמנהל אדו, שעמלו יחד להעמיד לעונה הזאת סגל שחקנים צעיר, מוכשר ורעב . ההנהלה נתנה לארטטה לגדול ו"ספגה" את כאבי הגדילה שלו ושל התלכיד אותו ניסה לבנות באצטדיון האמירויות בשביל לראות בסופו של דבר את ארסנל חוזרת להיות הקבוצה המהנה ביותר לצפייה בליגה, תפקיד שנלקח ממנה בשנים האחרונות. אז גם אם העונה הזאת לא תסתיים באליפות חלומית, ארסנל בדרך הנכונה לעשות זאת בעונות הקרובות. בכל מקרה, כל מקום מחוץ לטופ 4 יחשב כישלון חרוץ של התותחנים. דעתכם?
Comments