המערננת הרשמית של אירופה: אודינזה המפתיעה תחת הדרכתו של אנדראה סוטיל

אם הייתי אומר לכם שאודינזה, הקבוצה האפרורית מצפון-מזרח איטליה תפתח את העונה בתבוסה 4-2 לאלופה מילאן בסן סירו, ותמשיך לתיקו מאופס נגד סלרנטינה בבית- כנראה שלא הייתם קוראים לי משוגע. אבל, אם הייתי אומר לכם שלאחר מכן היא תמשיך לרצף של חמישה ניצחונות רצופים, ביניהם על 4-0 על רומא ו3-1 על אינטר בבית? כנראה שהייתם ממליצים לי לחשוב על דברים יותר הגיוניים ולעשות משהו עם החיים שלי. אבל תאמינו או לא אחרי 9 משחקים, אודינזה ניצבת לה במקום הרביעי עם 8 משחקים ללא הפסד מאז משחק הפתיחה בסן סירו.

מי שמוביל אותה לפתיחת העונה הטובה של המועדון הצנוע הוא האיש בתמונה, אנדראה סוטיל. אנדראה הגיע לאחר שהוביל את אסקולי בעונה שעברה לפלייאוף הסרייה ב' ונפרד מהמועדון בהסכם הדדי. האיטלקי בן ה-48 מכיר היטב אצטדיון פריולי לאחר שלבש את חולצת הזברות 87 פעמים כשחקן, בין השנים 1999-2003. בין היתר סוטיל הוא אבא של ריקרדו סוטיל- שחקן הכנף של פיורנטינה.

לאחר שנים שבהם החתימה שחקנים מצוינים כמו ג'רארד דאולפאו, רוברטו פריירה, ואיליה נסטרובסקי. בתוספת צעירים מבטיחים כמו בטו, לזר סמרזיץ' ורודריגו בקאו. אנדראה סוטיל הגיע ונראה כאילו הוא הצליח לחבר את כל אסופת השחקנים המוכשרת הזאת לקבוצה שתקרא תיגר על המקומות שמובילים לאירופה.

מערך (3-5-2)

סוטיל מעמיד את הקבוצה שלו באופן כמעט קבוע במערך 3-5-2. למעשה סוטיל העמיד את הקבוצה שלו ככה בכל המשחקים שלו העונה, למעט הניצחון על ססאולו בו עלה במערך 4-4-2. למרות שמחשבה ראשונה שעולה אצל כל אוהד ממוצע כשקבוצה עולה במערך כזה, במיוחד כמו אודינזה הקטנה, היא מחשבה על מערך הגנתי שבא בעיקר להוציא את העוקץ מהיריבה. לא זה הסיפור באודינזה, העונה היא מציגה כדורגל חד, מהיר ומסוכן לכל קבוצה, היא מפעילה לחץ על הכדור ומוציאה את הכדור להתקפת מעבר ברגע שמתאפשר. היא אומנם ניצבת במקום 16 בלבד בהחזקה בכדור, אך כבשה 19 שערים מה שמציב אותה במקום השני אחרי נאפולי הנהדרת.

המטרה הראשונה של הקבוצה היא לא להחזיק בכדור, אלה לזכות בו רק בסיטואציות שמאפרות לה לתפוס את הגנת היריבה לא מוכנה. קודם כל, סוטיל מורה לשחקנים להגיע עם הכדור כמה שיותר מהר לשליש ההתקפי. זה לא שאודינזה לא מחפשת להחזיק כלל בכדור אלה שהיא מחפשת להחזיק אותו באיזורים המסוכנים.

התקפה

מבנה בילד-אפ

למשחק הבילד-אפ של אודינזה יש שני דרכים. הראשונה היא הפשוטה ביותר, כדור ארוך של השוער לעבר בטו שממקמם עצמו גבוהה בחלל שבן המגן לבלם והוא אחראי להשתלט עליו במטרה להעביר את כובד המשקל לחצי המגרש של היריבה. הדרך השנייה היא דרך ההגנה, השוער ימסור לאחד הבלמים, שבדרך כלל יעביר את הכדור ימינה לאחר ששלושת הבלמים מושכים ימינה ומאפשרים לווינגבק להתמקם גבוהה. בסיטואציה כזאת ממש כמו בתמונה למטה, כל שחקני רומא במקרה הזה נמשכים ימינה ומבנה ההגנה שלהם נשבר מה שמותיר את הצד השמאלי חשוף לקבל כדורים ארוכים.

שליש אמצעי

כיוון שאודינזה היא לא קבוצה ששואפת להחזיק בכדור, איזור השליש האמצעי משמש לה בעצם כנקודת הפתיחה להתקפות המעבר המהירות שלה. אומנם נוצר מצב שהיא לא נמצאת בשליש הזה יותר מידי זמן ממשחק ההתקפה שלה אך הוא בהחלט השליש בו מתחיל הכל. ברגע שהיא זוכה בכדור ממש כמו בדוגמא למטה, רוברטו פריירה הוא זה שהפעם כושה זאת ומתחיל להוביל אותו במהירות קדימה בזמן ששתי החלוצים ושתי קשרי האמצע הנוספים תוקפים את השטח לכיוון שערה של רומא.

שליש התקפי

כמו מכונה יעילה אמיתית השליש בו החניכים של סוטיל מאומנים בצורה הטובה ביותר הוא השליש האחרון/התקפי. ברגע שהם תוקפים את השער הם עושים זאת בעזרת תנועות חכמות והרבה סבלנות עם הכדור. ההתקפה נעה סביב בטו כפיבוט שלה כאשר כולם נעים מסביבו, במטרה ליצור בלאגן במבנה ההגנתי של היריבה, השחקן הדומיננטי ביותר שעושה זאת הוא ג'רארד דאולפאו הנפלא. הפרוספקט של לה מאסיה מצא בית באודינזה והוא השחקן היוצר הראשי של הקבוצה. במערך של סוטיל הוא מתפקד כחלוץ השני לצד בטו כשכל המטרה שלו היא ליצר תחבולות בהגנת היריב. דאולפאו מציג יכולת התמצאות מעולה בין הקווים, ממש כמו בתמונה למטה, תנועות מקו ההגנה אחורה הן תנועות שמאוד קשה להגן נגדה כיוון שהיא מתרחשת בשבריר שנייה, באיזור הכי מסוכן ובאופן טבעי מושכת שחקן, מכווצת את ההגנה ופותחת שטחים לשתי הוונגבקים בצדדים. וזה מוביל אותנו לעוד הוראה ברורה שהנחיל סוטיל לווינג-בקים שלו, סוטיל מבקש מהם לעלת גבוה ככל האפשר בכל הזדמנות, גם אם הם שם רק במטרה להטעות. הוא עושה את זה כדי למתוח את המבנים הגנתיים צפופים.

הגנה

אחרי שנתנו את המחמאות הראויות למשחק ההתקפה המעולה של הזברות מתחילת העונה, הגיע הזמן לדבר על החלק בו הא נמצאת רוב המשחק- החלק ההגנתי. הסיבה שסוטיל התחיל את העונה במערך 3-5-2 היא בשביל ליצר הגנה סולידית שתהווה הבסיס להתקפוות המעבר הקטלניות שלה. ה3-5-2 הופך ל5-3-2 בהגנה והופך את אודינזה בופן טבעי לקבוצה שקשה לחדור אותה דרך המרכז, אחת שמכריחה קבוצות לשחק דרך האגפים.

אודינזה היא לא קבוצה שלוחצת על הכדור בכל מחיר. אנדראה סוטיל מעמיד את קבוצתו במערך הגנתי שמטרתו לשלוט בשטח ולחסום נתיבי מסירה למובילי הכדור של היריבה. אודינזה מעדיפה לאפשר ליריבה להניע את הכדור באיזורים שלא מסכנים אותה ומנסה להוביל אותה לאיזורים מסוימים באגפים שם היא מפעילה את הלחץ בצורה מתואמת. בתמונה מעלה ניתן לראות גרף שמוכיח זאת. הגרף מחולק לשתי עמודות המשוות בי שתי מדדים:

- מדד PDDA שדיברנו עליו כבר בכתבות קודמות, המדד מודד את מספר המסירות בממוצע שקבוצה מאפשרת ליריבה כל פוזשן לפני שהיא מבצעת פעלה הגנתית (תיקול, חטיפה, עבירה).

- מדד "עוצמת האתגר" (challenge intensity)- מדד שמודד כמה תיקולים/מאבקים/חטיפות על הכדור קבוצה מבצעת פר דקה שהכדור ברגלי היריבה.

נתוני המדד מראים שאודינזה במקום הרביעי מהסוף במדד "רמת האתגר" ובבמקום השביעי במדד הPDDA. ניתן להסיק מכך שאודינזה מרגישה בנוח בבלוק הגנתי מסודר ולא ממהרת לתקוף את הכדור בכל מחיר. בוא נבין איך זה בתכלס קורה על המגרש.

בלוק נמוך

בכל מקום על המגרש, כאשר אודינזה מתגוננת, הדבר הבולט ביותר לעין הוא המרחקים המינימלים לאורך ולרוחב בין כל העמדות במגרש. הזברות שומרים על מבנה קומפקטי ככל הניתן כדי כמו שאמרנו כבר להפוך את האמצעי לבלתי חדיר. כפי שניתן לראות בתמונה למטה אודינזה יושבת בבלוק 5-3-2 הגנתי, קשרי האמצע שלו שומרים את קשרי האמצע של רומא והחלוצים הם אלה שאמונים על לחסום קווי מסירה לאותם קשרים, מה שמכריח את איבנז למסור לאחד האגפים.

בלוק אמצע

כאשר הקבוצה מתגוננת בשליש האמצעי של המגרש המבנה שלה הופך מ5-3-2 ל5-2-3 כאשר אחד מקשרי האמצע עולה לצד ימין או שמאל של הקו הראשון. המטרה היא לאפשר לשתי החלוצים לשמור על מיקום במרכז ההתקפה כשהם עדיין אחראים ומסוגלים לחסום קווי מסירה לקישור. בלוק האמצע יהיה הדרך המועדפת העונה על אודינזה להגן כיון שהיא מאפשרת לה שטח להתקפות המעבר במידה והם זוכים בכדור. גם במידה והם לא זוכים בכדור הם מונעים מהיריבה לדחוף את הכדור קדימה.

בלוק גבוה

כפי שאנחנו רואים בתמונה למטה, כאשר אודינזה מחליטה ללחוץ גבוהה את ירבותיה בשליש ההתקפי, הם עושים זאת בעזרת שחקן קדמי אחד שלוחץ את השטח מול מובילי הכדור שלל היריבה כאשר שאר השחקנים שומרים אישית את היריבה. גם כן שומרת אודינזה על ממרכז המגרש ומובילה את רומא למלכודת בצד השמאלי של המגרש ממנה היא יכולה לצאת רק בעזרת כדור ארוך.

לסיכום, לאחר שכיסינו איך אודינזה מתפקדת בכל חלק של המגרש, לאן לדעתכם היא יכולה להגיע העונה?